ברוכות הבאות


אני מגיעה אליה הביתה. מבקשת רשות לגשת. אנחנו יושבות, שותות כוס קפה, מדברות.

אני לומדת להכיר אותה והיא אותי.

יש קצת מתח באוויר, בכל זאת, זה קצת כמו דייט ראשון.

אולי גם עולה מבוכה קלה?

חיוך קטן, יש קצת רגיעה.

המצלמה מונחת בעדינות על השולחן בינינו וכשהרגע נכון אני מתחילה לצלם.

כך אני מביטה בה מביטה בי מביטה בה. 

הספר שלי


באוגוסט 2014 יצאתי למסע צילום ששינה את חיי.

צילמתי נשים, בבתיהן.

מביטה בהן מביטות בי מביטה בהן.

לאורך שנתיים פגשתי יותר משבעים נשים.

התוודעתי לסיפוריהן, לכאביהן ושמחותיהן, ליומיום שלהן.

תוך כדי המסע התוודעתי גם אל עצמי, למדתי אותי כפי שלמדתי אותן.

הבנתי שכאשר אני מצלמת אישה, כל אישה, אני בעצם גם מצלמת אותי.

היא-אני ואני-היא.

הספר הזה מאגד בתוכו את המסע הזה.

זהו רק תחילת המסע והוא מופלא ומרחיב לב ונפש.

ואין לדעת מה יהיה בסופו או אם אי פעם יגיע לסופו.