נפגשות – יצירה חופשית בחברותא

בעוונותיי אני חובבת פיצ'יפקעס גדולה.

קשה לי לעמוד בפני פריטים ייחודיים שמספרים סיפורים מופלאים.

למשל פיסות תחרה ישנות או תמונות מאלבומי עבר עלומים, או מגזינים שמבקשים להפוך לקולאז'ים מרהיבים ועוד ועוד ועוד …

אחד התענוגות המענגים ביותר שאני מגלה לאחרונה מתרחש כשאישה שמתארחת אצלי בסטודיו לסדנה קבוצתית או פגישה אישית מרשה לעצמה לפשפש בין האוצרות, לחמוד אותם ולהעניק מהם לעצמה.

כי כמה מתאפשר לנו בחיינו העמוסים להעניק לעצמנו, מבלי שתעמוד מאחורי הבחירה איזו תכלית משמעותית אלא פשוט כי ככה מתחשק. "בא לי" כמו שאומרים הקטנטנים.

כשאישה בסטודיו מוצאת לה אוצר שכזה בין דפי הכרומו המגרים, פיסות הבד, הניירות העבים שעשו דרכם מהודו הרחוקה, הצבעים האיכותיים… ושואלת בפליאה "מותר?" ואני עונה בחיוך ש"בטח! וברור!"

אני נזכרת בי כילדה, מתארחת בבית של סבתא וסבא, רואה קופסת תכשיטים קטנה ומסקרנת ושואלת בביישנות: "מותר?" וסבתא מחייכת ועונה: "בטח, מאמאלה! תקחי, זה שלך." והאושר שממלא כל נים בגופי בידיעה שזכיתי, לא בפריט הקסום, אלא בזכות לבקש עבורי דבר מה ולהיענות בחיוב. לקבל את האהבה שמוענקת לי ברגע המופלא הזה.

כשאני מלקטת פריטים עבור הסטודיו הם לעולם לא הופכים לשלי אלא מחכים לאישה שתבוא ותהפוך אותם לשלה, ככה פשוט, כי "בא לה".

אני מזמינה אתכן לבוא, להכיר, לשתות כוס קפה, ליצור, לעלעל בספרים ובעיקר להעניק לעצמכן שלל אוצרות ורגעים מעוררי השראה.

מה, כמה ולמה:

את מוזמנת ליצור איתי קשר לקבלת פרטים נוספים