"שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ" מתוך מגילת איכה
ביקשתי מהאיש שלי מים חיים
הוא בנה לי באר משאלות ומפלון מפכפך מעליה
שיתנו תזכורת לתנועת הזמן, לארעי, לרגע הזה, הנוכח כאן ועכשיו.
וכעת מלוות הפגישות בסטודיו בצליל של מגע מים במים, מים בסלע, מים בצמח
ובמעמקים שוחים דגיגים, ללא כיוון או מטרה מוגדרת.
אני מרגישה שבימים טרופים אלה, בשנה מוכת יגון וצער זו,
הנפש מבקשת להתקרקע, המבט בכמיהה לירוק, שיעניקו נשימה אל הלב הדואב.
בתפילה לימים טובים יותר, ולשובם של הבנות והבנים האבודים בחזרה הביתה.
לפסל מים / רחל חלפי
זֶהוּ נִסָּיוֹן לְהָקִים חֶדֶר בְּתוֹךְ הַיָּם
זֶהוּ נִסָּיוֹן לְרַבֵּעַ אֶת הַמַּעְגָּל
לִבְרֹא סִפּוּר מִתּוֹךְ שְׁתִיקַת הַסֶּלַע
זֶהוּ נִסָּיוֹן לִבְלֹעַ רוּחַ
לְהִשְׁתַּגֵּעַ עַל מָה
שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהִשְׁתַּגֵּעַ עָלָיו
זֶהוּ נִסָּיוֹן לִקְשֹׁר מַיִם
לִכְלָל קֶשֶׁר קָבוּעַ
זֶהוּ נִסָּיוֹן לִכְלֹא תֹּהוּ בְּתוֹךְ רִבּוּעַ
זֶהוּ נִסָּיוֹן הֶגְיוֹנִי בְּהֶחְלֵט
זֶהוּ נִסָּיוֹן מַעֲשִׂי
הָיִיתִי אוֹמֶרֶת
עִם סִכּוּיִים טוֹבִים
כְּמוֹ מַיִם שְׁקֵטִים עֲמֻקִּים עֲמֻקִּים
בָּהֶם נֶאֱסָפִים הַנְּהָרוֹת.
כְּמוֹ מַיִם שְׁקֵטִים שֶׁבְּרֹךְ מְחַבְּקִים
אַתָּה הָיִיתָ לִי בְּתֹם הַסְּעָרוֹת.
הָיוּ סְעָרוֹת
שֶׁמָּשְׁכוּ אֶת כֻּלִּי
וְלֹא פַּעַם נִסְחַפְתִּי בַּזֶּרֶם.
אַךְ בְּסֵתֶר לִבִּי
יָדַעְתִּי כִּי
אִם רַק אַפְנֶה אֶת מַבָּטִי
תָּמִיד אֶרְאֶה אוֹתְךָ אִתִּי.
מתוך: "כמו מים שקטים" / רחל שפירא
