שרון

שרון

אני קראתי אותה. היא קראה אותי.
היא הזמינה אותי אליה לפגישה.
דיברנו. הקשבנו. הרגשנו.
רגע לפני שנפרדנו הזמנתי את עצמי אליה לפגישה נוספת.
חזרתי עם מצלמה. היא ציירה. אני צילמתי.
היה נפלא.

האם ידוע לך מדוע ואיך בחרו את שמך? במידה ואינך יודעת, האם יש לך השערה כלשהי? תובנה אודות שמך?

קוראים לי שרון על שם שרון טייט, שחקנית (אלא מה…) אמא שלי מאוד אהבה אותה וקראה לי ככה.

מה מפחיד אותך?

מה מפחיד אותי – הכל. אני מאוד פחדנית וכל חיי מנסה לעקוף את משוכת הפחד ולא לתת לו לעצור אותי. הכי נוח לי בקונכיית הבית שלי בתוך שגרת היום הקטנה שלי מוקפת בצבעים, בספרים במוזיקה שלי. לא משתעממת מזה וזה נותן לי ביטחון. אבל אני תמיד מודעת לכך שהחיים הם הליכה לאורכה של שפת תהום. וההליכה הזו מפחידה מאוד כי תמיד אפשר לפול פנימה ומצד שני – חייבת להעריך כל יום שבו נשארתי על השפה. הכי הכי מפחיד אותי שיקרה משהוא לאחד מארבעת האנשים האהובים שלי, בעלי ושלושת ילדיי. עם כל השאר אתמודד. עם זה לא. פוחדת ממחלות קשות. מגבלות פיזיות. כאב קשה, שריפות כוויות.. פוחדת ממקומות קטנים וסגורים. וכשהכול טוב אז מרשה לעצמי לפחד מכך שאנשים ינסו לחצות את קווי הגבול שמקיפים אותי. אבל זו מלחמה שאני מנוסה בה כבר שנים..
שכחתי לציין, ברשימת הפחדים שלי פחד גדול מזיקנה. מהתבגרות הגוף, השענות הזדקקות וחוסר אונים. במיוחד עכשיו כשאני עסוקה בתערוכה על סבתי.

מה גורם לך אושר?

אושר אצלי זו היכולת ליהנות מהדברים הקטנים והפשוטים של החיים. לא לחכות למשהו גדול שיקרה. לדעת לזהות את הטוב שעומד לפניי ולא לחלוף על פניו.  בשבילי האושר הוא רגעים. קפה טוב ברגע של אתנחתא, שיחה מעניינת עם חברה, לקבל מחמאה, ריח של הגשם הראשון, להיכנס למיטה עם מצעים חדשים, ים, שמיים מעניינים, שדה ירוק, מוזיקה טובה ועוד…

ישנן דוגמאות נוספות. אישיות ואינטימיות יותר, אותן אני שומרת לעצמי.

אושר עבורי יכול להמשך דקות ספורות ואזכר בו שוב בסוף היום, אושר יכול להיות מתמשך, אושר יכול להדהד בי גם כמה ימים…

מהו הזיכרון המשמעותי הראשון שלך?

זיכרון משמעותי ראשון: זוכרת את עצמי עומדת במרפסת של הפעוטון ובוכה במשך הרבה זמן, בלילה אחד חשוך. האזעקה פעלה במפעל המיצים "גת" שהיה בקיבוץ הסמוך והתעוררתי ממנה. ויצאתי למרפסת ועמדתי שם בוכה ובוכה ואף אחד לא שמע ואף אחד לא בא. (נראה לי שהייתי בת 3 או 4).

בילדותך – כיצד דמיינת את עצמך בתור אשה בוגרת? על מה חלמת?

עצמאית. עצמאית. לא תלויה באף אחד. חזקה. מלאה. ברורה. מאושרת. זוכרת את עצמי מדברת אל עצמי ואומרת לי: "אל תדאגי, כל זה יגמר יום אחד. אני אדאג לך. את יכולה לסמוך עלי. אני יודעת שיהיה לנו טוב. ביחד".. ידעתי שיהיה לי בן זוג אוהב. ידעתי שיהיה לי בית. שלא אוותר. אף פעם לא ידעתי איך אתגבר על בעיית אמא שלי ותמיד ידעתי שהיא הבעיה הכי גדולה שלי. בסוף גם זה נפתר פלוס מינוס..

על מה את חולמת עכשיו?

. על מה חולמת עכשיו. לא חולמת אבל מבקשת כל יום שרק יישאר ככה. שיישאר בדיוק כמו שזה עכשיו. לא יותר ולא פחות. טוב לי. אני מאוד אוהבת את החיים שלי. אני גאה ומאושרת בזוגיות עם בעלי ביכולת לחיות ביחד כל כך טוב, בלצחוק אתו ולגדל אתו שלושה ילדים נהדרים. אז רק זה. שלא יגמר לעולם. ואם אפשר להגניב בקשה אחת בכל זאת, אז מתפללת להציג במוזיאון. להיות מוכרת בתור אמנית ולקבל אישור שמה שאני יודעת לעשות הוא באמת דבר טוב. שאני טובה בזה באמת ובתמים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן