האם ידוע לך מדוע ואיך בחרו את שמך? במידה ואינך יודעת, האם יש לך השערה כלשהי? תובנה אודות שמך?
רב חיי לא אהבתי את שמי. יש לו צליל גברי, שמתיישב טוב עם הקול הנמוך והגברי שלי. היום אני לומדת לחיות איתו בשלום, ופחות מצטמררת לשמע שמי בקול. אוהבת פתאום כשמוסיפים לו "י" בסופו. זה חדש ונעים לי ומחמם לי את הגב.
מה מפחיד אותך?
מפחיד אותי שבניי ירצו להיות חיילים קרביים. פחד אלוהים. זה פתאום בא, בימים אלה של אי שקט בארץ. איזו עדינות – אי שקט.. מלחמה!
בכלל, פחדים קונקרטיים קשורים בדרך כלל לילדים שלי ולתסריטים לא נעימים. אבל ככה, בבוקר, אני לא ממש פוחדת מדבר.
בילדותך – כיצד דמיינת את עצמך בתור אשה בוגרת? על מה חלמת?
בילדותי רציתי להיות ציירת. והייתי ציירת טובה. כשבגרתי, התאדה החלום הזה ופינה מקום להמון חלומות אחרים. אני עדיין חולמת להיות: רופאה,מנתחת מוח, פסיכולוגית, פסיכיאטרית, בעלת חברה משגשגת, כלת פרס נובל כלשהו, או סתם פרס, זוכת הגרלת הלוטו השבועית (לא ממלאה), ואמא למופת…
מעולם לא העליתי על דעתי – במחשבות הכי מרחיקות לכת שלי – שאהיה אישה גרושה, והנה, אני. מאושרת וחזקה מתמיד.