הימים ימי מלחמה וכאב גדול מוטל מכל עבר, הלב מדמם, העיניים טרוטות, הנשימה עצורה.
חודש של זוועות ופחד, של אי ידיעה ואדמה מיטלטלת מתחת לרגליים.
ופה ושם, כמו אבן חן נדירה, מנצנצת גם התקווה, מאירה, מבקשת גם היא מקום.
אז אני מחפשת כתמים של אור בעומק האפלה
ומוצאת שהמקומות המוארים ביותר נמצאים ברגעים של הביחד.
במבט, בחיבוק, בתמיכה ההדדית.
בתקופה המורכבת הזו אני ממשיכה לפתוח את דלתות הסטודיו לקראת המטופלות האהובות שלי, וגם עבור החברות הטובות שסביבי.
יש נחמה בין ארבעת הקירות הללו,
עטופות בחמלה הדדית, אנחנו יוצרות.
פשוט. בלי לחשוב מה יצא ואם יפה או לא, אנחנו נותנות לידיים ולנפש לבחור מה נכון להן כעת.
אני מאמינה גדולה בכוחה של האמנות לאפשר ריפוי, או לפחות הקלה בתוך הסערות והקשיים.
בתקווה ובתפילה לימים טובים,
לשחרור החטופים במהרה,
ולשלום, ביטחון ובריאות עבור כל חיילי ותושבי ישראל 
